בית חינוך אדם ע"ש שמעון פרס

אודות

חזון בית הספר



בבית חינוך אדם אנו מעוניינים לקיים מפגש רב שיח חינוכי, על ידי שלושה עקרונות מנחים: מתן יחס אישי לתלמידינו, יצירת דיאלוג עמם וביניהם, ומתן בחירה במגוון אפשרויות. מטרת המפגש הינה לאפשר לכל תלמיד/ה לממש עצמו/ה ולבוא לידי ביטוי. על כן, נזמן את צוות בית הספר ללמוד ולפתח את המקצועיות שלו, ונעודד אותו ואת תלמידינו להשאיר חותם ולהשפיע בתוך בית החינוך ומחוצה לו. נשאף לכך שחווית הלימוד בבית הספר תהיה מהנה ותצמיח בני אדם חושבים, ערכיים וחברתיים, בעזרת הנחלת ידע לצד מיומנויות והרגלים. 


מושגי מפתח:

 

1.     מימד ה"אישי": חינוך אישי מושתת על תרבות ארגון הומניסטית של חינוך ל"בנאדמיות"' עתירת תמיכה ומכוונת צרכים, אשר רואה כל תלמיד/ה. החינוך האישי מעצים את התלמידים בעזרת חיזוק המודעות, תחושת הערך העצמי, רכישת השכלה כללית, אוריינות ביקורתית ונכונות לקיים דיאלוג.

 

2.    דיאלוג והערכה דיאלוגית: משמעות המילה "דיאלוג" הינה שיח הדדי. הדיאלוג
    המתמיד בין המורה לתלמיד, בין התלמיד לבין עצמו, בין התלמידים לחבריהם, ובין
    התלמיד לחומר הלימוד- הוא לב עקרון המפגש הבית-ספרי.

דיאלוג משמעותי ומיטבי הוא כזה המקשיב לצד השני, מאמין בו ומוכן ללמוד ממנו לטובת הקידום שלו. דיאלוג שכזה אינו מתיימר רק לתת תשובות או לדעת מה יותר נכון לצד השני, טרם הכניסה לשיח.

הדיאלוג בא לידי ביטוי במתודות ובעוגנים הבאים: מעבר מהוראה להנחייה, טפסי לקיחת אחריות, שיחות אישיות ו"חמש על חמש".

הערכה דיאלוגית הינה הדרך בה התלמיד צועד במהלך לימודיו, כאשר הוא אינו פאסיבי אלא שותף פעיל בתהליך ההתפתחות האישית שלו, והמורים מעניקים לו מקום זה באופן מכוון. הערכה דיאלוגית כוללת בין היתר את השימוש בימ"ה, מחוונים, משובים, מועדי ב', שקיפות, הוראה דיאלוגית, דף הערכה דיאלוגי ורפלקציות. יש לחדד כי הערכה דיאלוגית איננה הערכה מילולית. גם הערכה מספרית יכולה להיות דיאלוגית, אם התלמיד שותף פעילה בהערכתו.

 

3.   מימד הבחירה: כל המחקרים מוכיחים, כי כאשר התלמיד מממש את זכות הבחירה
    שלו בכמה שיותר תחומים ואופנים בבית הספר, רמת שביעות הרצון שלו וכן
    המוטיבציה שלו להצליח גוברים.

בבית הספר הבחירה באה לידי ביטוי בשיעורי בחירה, מתן בחירה בזמן שיעור בשלל אופנים (סוג ישיבה, סגנון עבודה, בחירת תרגילים, חקר עצמי ועוד), בחירה בצמתי הערכה, וימי שיא (שיבוץ להעשרה/ מעגלי שיח בתחומי עניין שונים).

 

4.    ימ"ה: בחינת הידע, המיומנויות וההרגלים של התלמיד מאפשרת הן לתלמיד והן
    למורה התבוננות הוליסטית יותר על עולמו של הילד, מיקוד ופירוט בתהליכי הלמידה
    וההתפתחות האישית שלו.

הימ"ה באה לידי ביטוי בבניית התכנית השנתית, בבניית כלי ההערכה ובתהודות של התלמידים. שפת הימ"ה בעיקר באה לידי ביטוי בשגרה. לכן כל מורה חייב לדבר אותה בשיעורים שלו, בין אם זה בכתיבה על הלוח בתחילת שיעור ובין אם זה בסיכום השיעור. נייצר אצל התלמידים מודעות לעובדה שכל שיעור מזמן לו ידע חדש, מיומנויות חדשות והרגלים חדשים (או חיזוק ושימור הימ"ה הקיימים).

 

ידע - הרמה והשליטה שהתלמיד מפגין בנוגע לחומר הנלמד. כאשר נכין את המטלות חשוב שנשאל את עצמנו כיצד אנו יכולים להעריך את הידע. הרבה פעמים דווקא הערכות לא בוחנות ידע, קרי "הבנה", אלא מיומנויות של שינון ואף יכולות ביצוע.

 

מיומנות - הכישורים והיכולות שהתלמיד הפגין (כתיבה/ הבנת הנקרא/ יצירתיות/ חשיבה ביקורתית/ אוצר מילים/ סדר וארגון/ ראיה מרחבית/ איסוף חומר/ עיבוד חומר/ הסקת מסקנות/ הטמעת ידע/ מיומנויות חקר ועוד).

 

הרגלים - התנהגות וערכים שמקבלים ביטוי הן בשגרה והן בתוצרי הערכה. בשגרה נתייחס להרגלים כגון: אחריות ללמידה, עצמאות בלמידה, שיח כיתתי, למידה בצוות, התנהגות מכבדת לצוות ולחברים וכו'. קשה מאוד להעריך תלמיד במטלה או במבחן על הרגל מסוים, אך יחד עם זאת הטמעת ערכים בעבודות חלופיות בצורה של שאלות חשיבה או יציאה לשטח בהחלט אפשרית.

 

5.   זוויות: ניתן להסתכל על התלמיד אך ורק בתור אדם שתפקידו להצליח בלימודיו,
    לקטלג אותו ולדרוש ממנו שוב ושוב את אותם דרישות.

לעומת זאת, גישת הזוויות מבקשת להתבונן על הילד מתוך כמה נקודות מבט - חברתי, לימודי ורגשי, וכן לאפשר לכלל הצוות החינוכי ואפילו לצוות המנהלי, להעניק נקודות מבט חדשות על התלמיד, על מנת לנסות ולמצוא כמה שיותר נקודות חיבור אישיות ודיאלוגיות איתו. כך אנו מאמינים שניתן לקדם תלמידים. לטובת התבוננות על התלמידים מנקודות מבט שונות נשאל את עצמנו, וכן בשיח בין המורים, שאלות כגון: מהם החוזקות שלו? מי הם חבריו? מה מצבו בבית? מה רמת הביטחון שלו? אילו קשיים אובייקטיבים הוא נושא עמו? לאילו מקצועות או מורים הוא מוצא חיבור? והכי חשוב - מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לקדם אותו.

במסגרת גישה זו אנו עורכים שיחות אישיות, מפגשי "חמש על חמש", תצפיות בעמיתים, ישיבות "זוויות" ולא פדגוגיות, שכולם נועדו לקדם שיח הוליסטי יותר על הילד, וכן לעודד שיח צוותי בית ספרי אמיץ, אשר מבקש לראות כיצד אנו יכולים להשתנות על מנת להיטיב עם התלמיד ולאו דווקא הפוך.

 

6.    מעגל הוראה-למידה מיטבי: כתוצאה מפיתוח מקצועי שהוטמע בקרב קהילת
     הלמידה המקצועיות, מצאנו כי מודל הוראה המייצר לומדים סקרנים ופעילים
     בלמידתם מורכב מההיבטים הבאים:

o       פתיחת שיעור באופן המייצר רלוונטיות לחייהם של התלמידים.

o       ביצוע: למידה אקטיבית ועצמאית של תלמידים.

o       משוב אמ"ת- מענה בזמן השיעור לטובת קידום הלמידה. המשוב צריך להיות אדיב, ממוקד  ותורם לתלמידים.

o       פומביות: התלמידים מציגים את תוצרי הלמידה שלהם בין אם לתלמיד נוסף או מול כל הכיתה.

o       רפלקציה: הזדמנות לאפשר לתלמיד לחשוב באופן מטה-קוגניטיבי על תהליך הלמידה שלו. הרפלקציה יכולה להיות בפורום כיתתי ובפורום אישי. רפלקציה מיטבית לא רק תכיל את השאלה מה למדתי על החומר, אלא מה למדתי על עצמי.   

 

תכנית תלת שנתית

'כיתה ט 'כיתה ח  'כיתה ז 


הקניית ראיית עתיד לטובת סיום תהליך פדגוגי מיטבי והכנה לתיכון.


שמירה על השפה הבית ספרית ועקרונות האישי, דיאלוגי ובחירה. לטובת קידום תלמידים.

היכרות עם השפה הבית ספרית ועקרונות האישי, דיאלוגי ובחירה. ויצירת מוטיבציה ללמידה תחת השפה הזו.
הסתגלות מחשיבה של יסודי לחטיבה.


מטרה פדגוגית

ליווי רגשי בתהליכי פרידה וסיום.

יצירת זהות יותר מוגדרת ומגובשת.

התמודדות עם קשיים ואתגרים בגיל ההתבגרות.

יצירת מסוגלות אישית, חיזוק הקבוצה ככוח תומך, והתמודדות עם לחץ קבוצתי.
התמודדות עם קשיים ואתגרים בגיל ההתבגרות.

יצירת תחושת שייכות וביטחון. התמודדות עם מעברים.
גיבוש הזהות האישית.


מטרה עולם רגשי
העמקת הזהות היהודית, הישראלית והבינלאומית (אנשי העולם), בדגש על הערך "תיקון עולם".

הרחבת מעגל המעורבות החברתית אל מעבר לתחומי בית הספר.
היכרות עם השונה ממני.

גיבוש קבוצת השווים וקהילת בית הספר.
עידוד יוזמות חברתיות פנים בית ספריות.

מטרה חברתית