התכנסנו הבוקר בחט"ב פרס לדקת דומייה כדי להביע הזדהות עם הכאב העמוק של כולנו ובמיוחד עם המשפחות היקרות שמחכות לאהובים שלהם כדי להביאם לקבורה ראויה בבית.
נזכור תמיד את גבורתם ועמידתם בשבי המרצחים הנוראים.
בעת הזו אנחנו חושבים על האחים, האחיות, ההורים והילדים שמבקשים יותר מ 500 ימים להחזיר ולחבק שוב את יקיריהם אל חיקם.
אנחנו לא מאבדים תקווה ומאמינים שיום יבוא וכל החטופים ישובו הביתה. בכל יום שעובר נמשיך להתפלל, לקוות ולפעול למען החזרתם.
אנחנו מבינים שהכוח שיש לנו כחברה מאוחדת, הערבות ההדדית היא שתוביל אותנו לימים טובים יותר, לעתיד של שלום וביטחון.
